בצקת בעין לאחר ניתוח קטרקט

העין האנושית היא כמו מצלמה, שבה מערכת של עדשות ממקדות תמונה על פילם רגיש. הקרנית והעדשה האנטומית יחדיו, הן העדשות שממקדות את התמונה על הרשתית. הרשתית מתכתבת עם הסרט של המצלמה. הוא מגיב לאור דרך תהליך כימי ששולח דחפים עצביים ישירות למוח שם ה"תמונה" נקלטת.

לובן העין (סקלרה) הוא מיכל מגן קשה, כמו הקופסה של המצלמה. קשתית העין היא המעגל הצבעוני בחזית העין. במרכז הקשתית נמצא האישון השחור, שמתרחב ומתכווץ כדי להסדיר את כמות האור הנכנסת לעין.

השכבה הדמית היא מערכת של כלי דם שמכסה את המשטח החיצוני של הרשתית ומזינה אותה. הגוף הזגוגי הוא ג'לי שקוף הממלא את החלל שבין העדשה לרשתית. הוא שומר על צורת גלגל העין ומסייע להחזיק את הרשתית במקום. המקולה הוא אזור קטן ומיוחד ברשתית שמנוצל לראייה עבור קריאה.

הרשתית הבריאה היא רקמה דקה מאוד, שקופה למחצה, המסמלת את גב העין. כאשר החלק המרכזי של הרשתית (המקולה), הופך נפוח וצובר נוזל, הוא נוטה להתנפח כמו ספוג. נפיחות זו מתרחשת באשכולות דמויי ענבים ונראית כמו ציסטות, ומכאן השם.  

הבצקת יכולה להתרחש בתנאים שונים ונראית בדרך כלל בקרב חולים שעברו ניתוח עיניים קודם. עם זאת, רק אחוז קטן של אנשים יפתחו בצקת בעין לאחר ניתוח קטרקט. הנפיחות עשויה להתפתח חודשים רבים, או אפילו שנים לאחר הניתוח.

וזה יכול להתרחש בכל סוג של ניתוח קטרקט, ועם כל סוג של שתל עדשה. בצקת בעין לאחר ניתוח קטרקט עלולה להתרחש אפילו אם הניתוח היה מושלם והתבצע על ידי מומחה לקטרקט, ללא כל סיבוכים.

חולים עם בצקת בעין לאחר ניתוח קטרקט יבחינו, לעתים קרובות, כי ראיית הקריאה שלהם מטושטשת, בזמן שהראייה ההיקפית והצדדית שלהם, נותרו ללא שינוי. סימנים נוספים הם עיוות של אובייקטים, כמו גם ראייה עמומה. בנוסף, העיניים עשויות להיות מגורות ואדומות, לדמוע, ולהיות רכות למגע.

אין עדיין תרופת קסם אחת ברורה וידועה עבור נפיחות הרשתית. טיפולים שונים עשויים להיות מועילים עבור מטופלים שונים. תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים יכולות לעיתים לעזור, אך אם הן אינן עוזרות לשיפור הראייה, טיפולים אחרים, כולל תרופות אחרות, או אולי אפילו ניתוח, יכולים לעזור.