לרגל שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם המצוין כל שנה במהלך חודש ינואר, פרסמה האגודה למלחמה בסרטן הערכה כי בשנת 2023 אובחנו בישראל כ-1,400 נשים עם מצב טרום סרטני וכ-300 נשים עם סרטן חודרני של צוואר הרחם. מדובר בעליה מסוימת ביחס לנתונים שפרסם משרד הבריאות על פיהם בשנת 2019 אובחנו 1,381 מקרים של נגע טרום סרטני ו- 262 מקרים של סרטן צוואר רחם חודרני. בסך הכל סרטן צוואר הרחם אחראי לכ-10% ממקרי הסרטן החדשים בנשים בישראל.
מהו הגורם לסרטן צוואר הרחם?
כ-99% ממקרי סרטן צוואר הרחם, הינם קשורים בהדבקה בנגיף הפפילומה האנושי (Human Papilloma Virus, HPV) המועבר במגע אינטימי ויכול להדביק את העור, רירית הפה והלוע, פי הטבעת וכן את הנרתיק וצוואר הרחם בנשים והפין בגברים. לנגיף זה יש מעל 100 תתי זנים, חלקם מסווגים כסיכון נמוך-בינוני, וחלקם כזנים בסיכון גבוה שיכולים לגרום להתפתחות נגע טרום-סרטני ולסרטן חודרני. משך הזמן מההדבקה להתפתחות נגע טרום סרטני הינו מספר שנים והזמן להתקדמות לסרטן חודרני בדרך כלל הינו ארוך יותר ומושפע מגורמי סיכון נוספים כגון עישון ודיכוי חיסוני (HIV, תרופות מדכאות חיסון).
איך מגלים את הנגיף?
בעוד שזני הנגיף בסיכון נמוך בדרך כלל גורמים ליבלות באזור ההדבקה המכונות קונדילומות, על פי רוב, ההדבקה בזנים האלימים אינה מלווה בתסמינים.
לפיכך, מומלץ לנשים בין גיל 25 ל-65 לבצע בדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם כל 5 שנים (או בהתאם להמלצת רופא מטפל). בדיקת הסקר מבוצעת על ידי נטילת דגימת מצוואר הרחם באמצעות מברשת מיוחדת. בשלב ראשון הדגימה נבדקת לנוכחות של 14 זנים בסיכון גבוה של נגיף הפפילומה ומדווחת באחת משתי שיטות: בראשונה מדווחת תשובה חיובית עבור הזן הספציפי ובשיטה השנייה התשובה ניתנת באופן פרטני לזנים 16 ו-18 בלבד (חיובי/שלילי) ואילו הימצאות אחד או יותר מ-12 הזנים האחרים מדווחת כ-“non HPV 16/18 positive”.
מה עושים כשיש הדבקה בנגיף ה-HPV?
לאחר שבדיקת הסקר הינה חיובית לאחד או יותר מנגיפי הפפילומה בסיכון גבוה, המעבדה מבצעת בדיקה ציטולוגית (המוכרת כבדיקת ה-PAP) המראה האם כבר קיימים תאים שעברו שינויי בצוואר הרחם.
במידה ואין עדות להדבקה בזנים 16 או 18, והבדיקה הציטולוגית לא מראה תאים חשודים, ההמלצה היא לחזור על בדיקת הסקר בעוד 12 חודשים.
במקרה שהציטולוגיה מראה תאים חשודים או שיש עדות להדבקה בזנים 16 או 18, ההמלצה היא על ביצוע בדיקת קולפוסקופיה הנעשית על ידי רופא מומחה לצוואר הרחם. בבדיקה זו נעשה שימוש במיקרוסקופ על מנת לזהות איזורים החשודים לשינויים בצוואר הרחם בעקבות ההדבקה בנגיף הפפילומה. במידה ואכן מזוהים שינויים כאלו – תילקח ביופסיה ותשלח למעבדה פתולוגית.
אובחנתי עם נגע טרום-סרטני, מה קורה עכשיו?
הטיפול בנגעים טרום-סרטניים מושפע ממספר גורמים, בין היתר, סוג הנגע, גיל האישה ואם מתכננת הריונות בעתיד. ישנן מספר שיטות לטיפול בנגעים לרבות כריתה של איזור בצוואר הרחם בצורת חרוט (קוניזציה), צריבה וטיפול באמצעות קור. יש להדגיש את חשיבות הטיפול בנגעים טרום-סרטניים, משום שבאמצעות טיפול מוקדם ניתן למנוע את התפתחות הסרטן החודרני.
איך אפשר להפחית את הסיכון להדבקה בנגיף?
כ-80% מהאוכלוסיה הבוגרת תיחשף לפחות לזן אחד של HPV במהלך החיים.
במרבית המקרים (85-90%), ההדבקה הינה חולפת, ועשויה להימשך בין מספר חודשים ועד 2-3 שנים.
שימוש בקונדום בזמן קיום יחסי מין מפחית את שיעור ההדבקה, אך אינו מונע אותה כליל, וזאת מכיוון שעדיין יתכן מגע בין אברי המין וכן מכיוון שהנגיף מועבר בכל סוגי המגע המיני. ניתן למנוע את ההדבקה על ידי מתן חיסון.
כמה עובדות אודות החיסון כנגד HPV:
- החיסון מכיל 9 זנים של נגיף הפפילומה, מתוכם 7 זנים בסיכון גבוה היכולים לגרום לסרטן ושני זנים הגורמים ליבלות ועשוי למנוע כ-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם וכ-99% ממקרי הקונדילומה.
- החיסון יעיל במניעת הדבקה עתידית בזנים הכלולים בחיסון, אך אינו ״מנקה״ הדבקה בנגיף קיים או מרפא נגעים אשר נגרמו כתוצאה מהדבקה בנגיף טרם מתן החיסון. לפיכך לצורך השגת יעילות מיטבית, ההמלצה היא להתחסן טרם תחילת הפעילות המינית. החיסון יעיל למשך 15 שנים לפחות, והינו בטוח למתן. קיימות תופעות לוואי בדומה לחיסונים אחרים כגון כאב ונפיחות באזור ההזרקה ולעיתים רחוקות יותר תחושה כללית רעה וחולשה, כאבי ראש, כאבי בטן או שלשולים והקאות. לעיתים רחוקות יכולה להופיע תופעה אלרגית חריפה (אנפילקסיס).
- בישראל החיסון קיים כחלק משגרת החיסונים לבנים ובנות בכיתה ח׳, וניתן בשתי זריקות בהפרש של חודשיים עד גיל 15, ובשלוש זריקות (0,2,6 חודשים) לאחר מכן. עד גיל 18, החיסון ניתן במימון מלא של משרד הבריאות. בגילאים 18-26 החיסון ניתן בהנחת סל, ולאחר מכן ניתן לקבל אותו עד גיל 45 דרך קופת החולים (צה״ל מספק את החיסון ללא עלות לחיילות וחיילים עד גיל 26).
- יש לציין כי ישנה חשיבות לחיסון הבנות והבנים גם יחד. בנוסף לתועלת ב-״חיסון העדר״, הדבקה בנגיף הינה גורם סיכון לסוגי סרטן נוספים כגון סרטן פי הטבעת, סרטן הפה והלוע וסרטן הפין.
- מכיוון שהחיסון מכיל מספר זנים, ישנה תועלת בחיסון גם לאחר התחלת הפעילות המינית ואף לאחר עדות להדבקה בנגיף וזאת משום שהחיסון יכול למנוע מחלות הנגרמות מזנים אליהם טרם הייתה חשיפה.
מומחים בתחום
ד"ר דניאל סעידיאן
מנתח מומחה בכירורגיה אורולוגית, רופא בכיר במרכז הרפואי "מאיר" כפר-סבא
פרופ' מרגל דוד
מומחה בכירורגיה אורולוגית אונקולוגית, בגילוי מוקדם ומניעה של מחלות הסרטן
ד"ר גיאלצ'ינסקי אילן
סגן מנהל המחלקה האורולוגית אסה"ר, מומחה בכירורגיה אורואונקולוגית רובוטית וזעיר פולשנית
