פכימטריה היא מדידת עובי הקרנית המרכזית (central corneal thickness – CCT). למדידה חשיבות בשני היבטים. ראשית, מחקרים הראו שעובי הקרנית משפיע על הקריאה של לחץ תוך-עיני: כאשר הקרנית עבה מתקבל ערך גבוה יותר מהלחץ האמיתי בתוך העין, וכאשר הקרנית דקה הלחץ הנמדד נמוך מזה שנמצא בפועל בתוך העין. שנית, מחקרים הראו שקרנית עבה מהווה גורם מגן מפני התפתחות של גלאוקומה פתוחת זווית, ואילו קרנית דקה נחשבת לגורם סיכון להתפתחות המחלה.
כיצד מתבצעת המדידה?
ישנן שתי שיטות עיקריות למדידת עובי הקרנית:
פכימטריה אופטית (ללא מגע) – מבוצעת באמצעות מכשיר שמקרין אור על הקרנית ובוחן את החזרתו. השיטה מדויקת מאוד ואינה דורשת כל מגע ישיר עם העין.
פכימטריה אולטרסונית (עם מגע) – משתמשים במכשיר קטן המונח בעדינות על הקרנית לאחר הרדמה מקומית בטיפות. המכשיר שולח גלי אולטרסאונד ומודד את עובי הקרנית בהתאם לזמן החזרה של הגלים.
האם המדידה משתנה עם הזמן?
במבוגרים עובי הקרנית נשאר קבוע יחסית לאורך השנים ולכן בדרך כלל מספיק לבצע את הבדיקה באופן חד פעמי. עם זאת, ניתוחי עיניים להסרת משקפיים מתבססים על שיוף של הקרנית בעזרת לייזר, ובכך יכולים לגרום לה להיות דקה יותר. מחלות שונות של הקרנית גם עשויות להשפיע על העובי ולהביא דווקא לעיבוי.
מה נחשב ערך תקין?
עובי הקרנית הממוצע אצל אנשים בריאים נע בטווח של בין 510-560 מיקרון (אלפיות המילימטר). לרוב קרניות מתחת ל-510 מיקרון נחשבות דקות וקרניות מעל 560 מיקרון נחשבות עבות.
