גלאוקומה היא סוג של נוירופתיה אופטית בעלת תבנית נזק אופיינית לשכבת תאי הגנגליון של הרשתית (ganglion cell layer, GCL) והשלוחות שלהם (retinal nerve fiber layer, RNFL) אשר מתכנסות ליצירת הדסקה האופטית (optic disc) – תחילתו של עצב הראייה.
הדמיה של הרשתית על ידי צילומי Optical coherence tomography (OCT) מאפשרת למפות את השכבות האלו. טכנולוגיית ההדמיה של ה-OCT דומה בעקרונותיה למכשירי אולטרא-סאונד אך במקום גלי קול משתמשים בגלי אור אינפרא אדום. הבדיקה נעשית ללא או כאבים ואורכת דקות ספורות.
הרזולוציה הגבוהה של הצילומים (פי 100 יותר גבוהה מבדיקת MRI) מאפשרת לזהות את שכבות הרשתית השונות ברמת דיוק גבוהה מאוד. בגלאוקומה, אנו משתמשים בצילומים בכדי ליצור מפה טופוגרפית של עובי שכבות ה-RNFL וה-GCL. מפות אלו עוזרות לזהות אזורים של הידקקות חריגה אשר עשויה להעיד על אובדן תאים/סיבים. מידע זה מסייע לאבחן פגיעה עקב מחלת הגלאוקומה ולעקוב אחר התקדמות המחלה לאורך זמן.
מה היתרון של בדיקת OCT על פני בדיקה קלינית או צילום צבע?
הערכה קלינית של מראה הדסקה, תלויה בעיקר ביכולת של הרופא לזהות שינויים קלים במבנה ובמידה רבה מתבססת על הערכה סובייקטיבית. ה-OCT מספק מידע אובייקטיבי שמדמה ברזולוציה גבוהה מאוד את כל שכבות הרשתית ומאפשר לזהות גם שינויים קלים ביותר. פענוח של אוסף הנתונים שמספק ה-OCT באופן שיטתי מאפשר להגיע לרמות דיוק גבוהות מאוד, לאבחן מחלה בשלבים מוקדמים ולשלול הימצאות מחלה במקרים שבעבר היו נחשבים כחשודים או לא-וודאיים. כמו כן הרזולוציה הגבוהה של ה-OCT מאפשרת להתאם את הנזק המבני לנזק התפקודי בהדירות גבוהה יותר מאשר בדיקה קלינית לבד.
עשיתי כבר OCT כחלק מהמעקב ברשתית. מדוע עלי לעשות את הבדיקה שוב?
חשוב להבין שמכשיר ה-OCT מבצע הדמיה של אזורים שונים בעין בהתאם לצורך וסריקות בפרוטוקולים שונים מספקות מידע שונה (כמו שצילום חזה נותן מידע שונה מצילום כף יד). ב-OCT מוכוון לגלאוקומה הסריקה צריכה לכלול גם את עצב הראייה וגם את מרכז הראייה על מנת להדגים גם את ה-RNFL (המרוכז סביב הדסקה) וגם את ה-GCL (שנמצא בעיקר סביב מרכז הראייה).
מה ההבדל בין הצורך בOCT- לבין בדיקת שדה ראייה?
שתי הבדיקות משלימות אחת השנייה. בעוד שבדיקת שדה ראייה עוזרת לכמת את היקף הנזק התפקודי, בדיקת הOCT- נותנת מידע לגבי היקף הנזק המבני. יש לציין שלא תמיד קיימת התאמה מלאה בין שתי הבדיקות ולכל אחת יש את היתרונות והחסרונות שלה.
האם הבדיקה מסוכנת או עשויה לגרום לנזק?
לא. בדומה לבדיקת אולטראסאונד מדובר בבדיקה בטוחה לחלוטין גם בבדיקות חוזרות.
מדוע עלי לחזור על הבדיקה אם כבר ביצעתי אותה בעבר?
ביצוע בדיקות חוזרות באופן תקופתי מאפשר לעקוב אחר שינויים במבנה הסיבים והתאים ברשתית וכך לקבוע האם יש יציבות או חלה החמרה. על סמך מידע זה ניתן לקבוע את לחץ המטרה ולהחליט האם יש צורך לשנות את הטיפול.
חשוב לציין שלמרות שכל מכשירי ה-OCT עובדים בטכנולוגיה דומה, ישנם הבדלים משמעותיים מבחינת שיטת הסריקה, אופן המדידה של השכבות של הרשתית ודוחות המידע שהם מפיקים. לכן, רצוי לבצע את כל הבדיקות במכשיר מסוג אחד על מנת שיהיה ניתן לזהות ברמת דיוק גבוה שינויים לאורך זמן.
כיצד ניתן לדעת אם הבדיקה תקינה?
לאחר הצילום, תוצאות הבדיקה מושוות למאגר נתונים המייצג את הטווח התקין האוכלוסייה הכללית. המכשיר מספק דוח משולב המסכם גם את תוצאות הבדיקה הגולמיות ביחד עם השוואה לאוכלוסייה הבריאה וצובע באדום/צהוב אזורים שבהם המדידה נמצאת בתחתית הטווח הנורמלי.
חשוב לציין שגם כאשר המדדים של המכשיר לכאורה מעידים שהבדיקה תקינה ייתכן וקיים נזק התחלתי שעשוי להתפספס. מנגד, במקרים מסוימים מבנה העין בפני עצמו עלול לגרום למכשיר לטעות ולסמן בדיקה תקינה כחריגה. על כן לאחר כל בדיקה חשוב להתייעץ עם רופא מומחה לצורך פענוח והכוונת טיפול מתאים.
