אשך טמיר: הסיבות, האבחון והטיפול

אשך טמיר מוגדר מצב בו האשך אינו ממוקם בשק האשכים ולא ניתן להוריד אותו לשק. במקרים נדירים שני האשכים לא נמצאים בשק האשכים. למעשה 2-5 אחוזים מהיילודים וכ-1% מהתינוקות הזכרים מגיל 6 חודשים לוקים בתופעה של אשך טמיר. בקרב תינוקות פגים התופעה שכיחה יותר. אם האשך נשאר טמיר לאחר 6 חודשים ממועד הלידה יש צורך בניתוח על מנת להורידו לשק האשכים באופן קבוע

בתקופת ההיריון האשכים מתפתחים בחלל הבטן ולאחר מכן עוברים לכיוון המפשעה. לקראת הלידה האשכים כבר נמצאים בתוך שק האשכים. אך ישנם מצבים בהם התנועה של אשך או שני האשכים יחדיו עוצרת, ובפועל האשך לא מגיע לשק האשכים ובמקום זאת מתמקם האשך במפשעה או בחלל הבטן התחתונה.

לעתים קרובות שני האשכים או אחד מהם לא יורדים בזמן הלידה. המצב הרפואי הזה נקרא "אשך טמיר" ויכול לקרות לכל תינוק. בדרך כלל, גם אם האשכים לא ירדו בזמן, זה קורה עד גיל 6 חודשים. במידה ולא הילד ככל הנראה יזדקק לניתוח.

הסיבות להופעת אשך טמיר

הסיבות לא ברורות, קיים קשר גנטי, בריאות האם והשפעות הסביבה היכולות לשנות את האיזון העצבי וההורמונלי.

עם זאת, ישנם גורמים היכולים להגביר סבירות להופעת אשך טמיר:

• לידה מוקדמת
• היסטוריה משפחתית של בעיות התפתחות איברי מין
• מצבים בריאותיים כגון תסמונת דאון, המשפיעה על גדילת העובר
• משקל נמוך בלידה
• הורים נחשפו לסוגים מסוימים של קוטלי חרקים, לרוב משתמשים בהם בחקלאות.
• מצב של אשך טמיר ייתכן גם במידה ואם התינוק:
• סובלת מסוכרת (סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2 או סכרת הריון)
• סובלת מהשמנת יתר
• עישנה או שתה אלכוהול במהלך ההריון

איך יודעים שיש בעיה?

בדיקת היילוד לפני שיחוררו מחדר הלידה חייבת לכלול בדיקת אשכים.

במידה ולא ניתן למשש את האשכים בשק יש להורות לאם להיבדק על ידי רופא ילדים כעבור 3-4 חודשים.

במידה ורופא הילדים לא הצליח למשש את 2 האשכים בשק יש להפנות את האם לכירורג ילדים.

בבדיקה של מומחה בכירורגיית ילדים במידה והמקרה גבולי ניתן להמתין עד 9 חודשים אבל לא מעבר לכך.

באם האשך הינו טמיר יש לתכנן את הניתוח לגיל 8-10 חודשים.

מה הבעיות שעלולות להתעורר בעקבות אשך טמיר?

• בעיות פריון- האשכים חייבים להימצא בטמפרטורה מעט יותר נמוכה משאר הגוף ולכן אם מדובר בשני אשכים טמירים, מצב זה יכול עוד יותר להחמיר את הבעיה. אשך טמיר שהינו פגוע קרוב לוודאי יפריש הורמון הפוגע ביצירת תאי זרע גם באשך השני שמיקומו תקין.
• הרניה- מצב בו המעיים נקלעים בין שרירי הבטן התחתונה, שכיחה מאוד בנוכחות אשך טמיר.
• פציעה- לאשכים שלא נמצאים במקום יש סיכוי גבוה יותר להינזק.
• סרטן- גברים עם אשך טמיר נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בסרטן אשכים, גם אם עברו ניתוח להורדת האשך בזמנו. ניתן לאבחן סרטן אשכים באופן עצמאי בשלב מוקדם מאד, אך בתנאי ששני האשכים ירדו.
• תסביב האשך- מצב שבו חבל הזרע מסתובב סביב עצמו, מה שיכול לנתק את אספקת הדם אל האשך ולגרום לנמק של האשך. תופעה זו שכיחה יותר באשך טמיר מאשר באשך הנמצא במקומו התקין.

טיפול באשך טמיר

ברוב המקרים האשך יורד למקומו תוך מספר חודשים אחרי הלידה. בהתחלה מומלץ לבדוק מדי פעם אם האשך ירד. אם הוא לא ירד לתוך שק האשכים עד גיל 6 חודשים, הרופא יציע ניתוח במטרה לקבע את האשך בשק האשכים.

מדובר בניתוח נפוץ. ישנם מקרים שבהם למרות שהורדו האשכים לשק, הם אינם מתפתחים באופן תקין כיוון שחלק מהאשכים הטמירים אינם תקינים מלכתחילה.

ביצוע הניתוח חשוב מאוד בעיתוי הנכון בכדי למנוע פגיעה באשך השני התקין. אם אשך אחד תקין ואשך השני אינו גורם לו נזק, לא צפויה בעיה של פריון.

איך מתבצע ניתוח אשך טמיר ?

ניתוח אשך טמיר נעשה בהרדמה כללית. במידה וניתן למשש את אזור המפשעה ולמצוא את מיקום האשך יבוצע הניתוח במסגרת אשפוז יום.

באמצעות חתך מינימלי מעל המפשעה מזהים את האשך ומעבירים אותו דרך תעלת המפשעה לתוך שק האשכים ומקבעים אותו בשק. לצורך הקיבוע מבצע המנתח חתך קטן גם בשק האשכים.

במצבים של אשך גבוה יותר או תוך בטני יבוצע הניתוח בגישה לפרוסקופית.

מה ההנחיות אחרי ניתוח אשך טמיר?

אחרי הניתוח הילד מועבר להתאוששות ולאחר מכן משוחרר לביתו.