היפרדות רשתית

מדיקו > מדריכים > רפואת עיניים > היפרדות רשתית
היפרדות רשתית
הערת שוליים: קיימות דרגות שונות להיפרדות הרשתית, כך שפנייה מהירה לטיפול רפואי יכולה להשפיע על מידת ההתערבות הדרושה לתיקון. במידה ונוצר קרע ללא היפרדות, ניתן לבצע התערבויות שאינן ניתוחיות לתיקון הקרע, אך במידה וקיימת היפרדות יהיה צורך בניתוח.
תסמינים: טשטוש ראייה, הצללה של הראייה, אובדן ראייה חלקי, הופעת עצמים הנראים כמו חוטים או כתמים בשדה הראייה והבזקי אור.

מדריך היפרדות רשתית

היפרדות רשתית מתרחשת כאשר הרשתית, קרום רגיש לאור הנמצא בעין, נפרדת מהחלק האחורי של העין. כאשר אור עובר דרך העין, העדשה, שנמצאת בחלק הקדמי של גלגל העין, ממקדת את התמונה על הרשתית. הרשתית, הממוקמת בחלק האחורי של גלגל העין, בנויה מתאים מיוחדים המסוגלים להמיר קרני אור לאותות חשמליים. בצורה זו הרשתית ממירה את התמונה הנקלטת מהעין לאותות עצביים חשמליים, אותם היא שולחת למוח דרך עצב הראייה. הרשתית פועלת יחד עם הקרנית, העדשה וחלקים אחרים של העין והמוח כדי לייצר ראייה תקינה.

לכן, כאשר הרשתית נפרדת מהחלק האחורי של העין, הדבר גורם לאובדן ראייה שיכול להיות חלקי או מלא, תלוי באופן שבו הרשתית מתנתקת. כאשר הרשתית מתנתקת, התאים שמרכיבים אותה עלולים לסבול ממחסור בחמצן ולהיפגע באופן בלתי הפיך.

היפרדות רשתית היא מצב חירום רפואי וככל שהיא אינה מטופלת למשך זמן ארוך יותר, כך גדל הסיכון לאובדן ראייה קבוע בעין הפגועה. יש לפנות לטיפול רפואי בדחיפות ברגע שמופיעים סימנים שעלולים להעיד על מצב זה.


איך נגרמת היפרדות רשתית?

היפרדות רשתית נגרמת בעקבות ניתוק בין תאי הרשתית לשכבת כלי הדם המספקת להם חמצן והזנה. בעת הניתוק נוזל נכנס אל בין השכבות, ומונע מגע בין הרשתית לדופן גלגל העין שמכיל את כלי הדם.

קיימים סוגים שונים של היפרדות רשתית, והם נבדלים זה מזה על ידי מצב הרשתית, והגורם שהוביל להיפרדות:

היפרדות רגמטוגנית (Rhegmatogenous) – סוג זה של היפרדות רשתית היא הנפוצה ביותר. ניתוקים רגמטוגניים נגרמים על ידי חור או קרע ברשתית המאפשרים לנוזל לעבור ולהיאסף מתחת לרשתית, ולמשוך את הרשתית הרחק מהרקמות שמחוברות אליה. הנוזל מפריד בין הרשתית לאפיתל פיגמנט הרשתית, שהוא הקרום שמספק לרשתית הזנה וחמצן, מה שגורם לניתוק הרשתית. האזורים שבהם הרשתית מתנתקת מאבדים את אספקת הדם שלהם ומפסיקים לפעול, מה שגורם לתסמינים האופייניים להיפרדות רשתית. הסיבה השכיחה ביותר לניתוק רגמטוגני היא הזדקנות. ככל שהאדם מתבגר, החומר דמוי הג'ל הממלא את גלגל העין, המכונה נוזל הזגוגית, עשוי להשתנות ולהפוך לנוזלי יותר. בדרך כלל השינוי בזגוגית מוביל לכך שהזגוגית נפרדת מפני השטח של הרשתית ללא כל סיבוכים – מצב שכיח הנקרא ניתוק זגוגי אחורי (PVD). אחד הסיבוכים של הפרידה הזו מתרחש כאשר הזגוגית נפרדת או מתקלפת מהרשתית, והיא עלולה למשוך את הרשתית בכוח מספיק כדי ליצור קרע ברשתית. ללא טיפול, הזגוגית הנוזלית יכולה לעבור דרך הקרע לתוך החלל שמאחורי הרשתית, ולגרום לניתוק הרשתית באופן נרחב יותר.


היפרדות מתיחה – סוג זה של ניתוק יכול להתרחש כאשר רקמת צלקת גדלה על פני הרשתית, מה שגורם לרשתית להתרחק מהחלק האחורי של העין. ניתוק הנגרם בעקבות מתיחה נראה בדרך כלל אצל אנשים הסובלים ממחלת הסוכרת כאשר היא לא מאוזנת. סוכרת שאינה מטופלת בצורה טובה עלולה להוביל לבעיות במערכת כלי הדם של הרשתית, והנזק לכלי הדם עלול להוביל מאוחר יותר ליצירה של רקמת צלקת שעלולה לגרום להיפרדות רשתית.


ניתוק תפליטי (אקסודטיבי/Exudative) – בסוג זה של ניתוק מצטבר נוזל מתחת לרשתית, אך ברשתית אין חורים או קרעים. ניתוק אקסודטיבי יכול להיגרם על ידי הפרעה דלקתית הגורמת להצטברות נוזלים מאחורי הרשתית, גידול סרטני מאחורי הרשתית או פציעות של העין.


מהם הסימנים של היפרדות רשתית?

לרוב ההיפרדות אינה מאופיינת בכאב, אך בדרך כלל ישנם תסמינים לפני ניתוק הרשתית. תסמינים של היפרדות רשתית מופיעים בדרך כלל במהירות, ואם הבעיה לא מטופלת באופן מידי, ישנו סיכון לניתוק רחב יותר של הרשתית, מה שעלול להגביר את הסיכון לאובדן ראייה. התסמינים הבאים עלולים להעיד על התפתחות של הבעיה המדוברת:

  • ראייה מטושטשת.
  • אובדן ראייה חלקי, המתאפיין בתחושה כאילו נמשך וילון על פני שדה הראייה, או מעין אפקט הצללה של שדה הראייה.
  • הבזקי אור פתאומיים המופיעים באחת העיניים או בשתיהן.
  • הופעת גופים בשדה הראייה, הנראים ככתמים שחורים או חוטים צפים מול העין.

איך מאבחנים היפרדות רשתית?

הרופא יבצע בדיקת רשתית על ידי שימוש במכשיר המקרין אור בהיר ובעל עדשות מיוחדות כדי לבחון את החלק האחורי של העין, כולל את הרשתית. מכשיר מסוג זה מספק תמונה מפורטת ביותר של כל העין, ומאפשר לרופא לראות חורים, קרעים או ניתוקים ברשתית.

הרופא עשוי לבצע בדיקת אולטרסאונד, שהיא בדיקה שאינה גורמת לכאבים ויוצרת תמונה על ידי שימוש בגלי קול. הרופא עשוי להשתמש בבדיקה זו אם התרחש דימום בעין, מה שמקשה על ראיית הרשתית בבדיקות אחרות.

הרופא יבדוק את שתי העיניים גם אם התסמינים קיימים רק בעין אחת. אם לא מזוהה קרע בבדיקה, הרופא עשוי לבקש לחזור עליה תוך מספר שבועות כדי לאשר שלא התפתחה היפרדות מאוחרת.


איך ניתן לטפל בהיפרדות רשתית?

ברוב המקרים יש צורך בניתוח לתיקון רשתית מנותקת. במקרים אחרים של ניתוקים קלים ביותר או קרעים ברשתית, ניתן לבצע הליך פשוט ולא ניתוחי, בתנאי שפונים במהירות לרופא. כאשר קרע או חור ברשתית עדיין לא התקדמו להתנתקות, רופא העיניים עשוי להציע אחד מההליכים הבאים למניעת היפרדות רשתית ולשימור הראייה:

ניתוח לייזר (פוטוקואגולציה): המנתח מכוון קרן לייזר לתוך העין דרך האישון. הלייזר יוצר כוויות סביב הקרע ברשתית, ויוצר צלקות שמחברות את הרשתית לרקמה שצמודה אליה.


הקפאה (קריופקסיה): ההליך מבוצע לאחר הרדמה מקומית. המנתח יבצע צריבה באמצעות הקפאה בחלק החיצוני של העין, כך שההקפאה גורמת לצלקת שעוזרת להצמיד את הרשתית לדופן העין.


שני ההליכים הללו אינם דורשים אשפוז לרוב, ולאחר ההליך סביר להניח שיומלץ להימנע מפעילויות שעלולות לאמץ את העיניים ולסחוט אותן.

במקרה של הופעת הבעיה הרפואית, יהיה לרוב צורך בניתוח כדי לתקן אותה, רצוי תוך ימים ממועד האבחנה. סוג הניתוח עליו ימליץ המנתח יהיה תלוי במספר גורמים, כולל מידת החומרה של הניתוק.

הניתוחים העיקריים המוצעים לתיקון הבעיה הרפואית הם:

פנאומטיק רטינופקסיה (Pneumatic retinopexy) – בהליך זה המנתח מזריק בועה של אוויר או גז לחלק המרכזי של העין (חלל הזגוגית), כך שהבועה דוחפת את אזור הרשתית המכיל את החור או החורים אל דופן העין, ועוצרת את זרימת הנוזל אל החלל שמאחורי הרשתית. הנוזל שנאסף מתחת לרשתית נספג מעצמו, ואז הרשתית יכולה להיצמד לדופן העין. לאחר הניתוח המטופל יצטרך להחזיק את הראש במנח מסוים שיקבע על ידי המנתח למשך מספר ימים כדי לשמור את הבועה במיקום הנכון עד שהבועה בסופו של דבר תיספג מעצמה.


ניתוח חיגור (Scleral Buckle) – בהליך זה המנתח מבצע צריבה באמצעות קור של אזור הקרע ברשתית כדי ליצור צלקות ולאטום את החור. לאחר מכן המנתח תופר חתיכת סיליקון לגלגל העין ומעל האזור הפגוע. הסיליקון שנתפר מצמיד את דופן גלגל העין לרשתית. הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית (מלאה). אם יש מספר קרעים או ניתוק נרחב, המנתח עשוי לתפור את הסיליקון כך שיקיף את כל גלגל העין כמו חגורה. האבזם ממוקם בצורה שלא חוסמת את שדה הראייה, ולרוב הוא נשאר במקומו לצמיתות.


ויטרקטומיה (Vitrectomy) – בהליך זה המנתח מסיר את הזגוגית יחד עם רקמות לא תקינות אחרות. לאחר מכן מוזרק אוויר, גז או שמן סיליקון לחלל הזגוגית כדי לעזור לשטח את הרשתית. בסופו של דבר האוויר, הגז או הנוזל ייספגו, וחלל הזגוגית יתמלא מחדש בנוזל שמיוצר על ידי הגוף עצמו. אם נעשה שימוש בשמן סיליקון, יש להסירו בניתוח כמה חודשים לאחר מכן.


האם ניתן למנוע התפתחות של הבעיה?

באופן כללי, אין דרך מובטחת למנוע היפרדות רשתית. עם זאת, ניתן לנקוט בצעדים כדי לנסות למנוע היפרדות הנובעת מפציעה או מחלה. צעדים אלה כוללים:

  • לבישת משקפי מגן בעת ספורט או פעילויות אחרות המסכנות את העיניים.
  • שמירה על ערכי סוכר מאוזנים בקרב אנשים הסובלים מסוכרת.
  • ביצוע בדיקות עיניים תקופתיות למעקב.
  • היכרות מוקדמת עם התסמינים המאפיינים את הבעיה, ופנייה מהירה לקבלת טיפול רפואי במידה והם מופיעים.


האם היפרדות רשתית היא מסוכנת?

התחזית להחלמה מלאה מהיפרדות רשתית תלויה בחומרת המצב ובמהירות בה פונים לקבלת טיפול רפואי. יש אנשים שיחלימו לחלוטין, במיוחד אם אזור המקולה ((Macula שלהם לא נפגע. המקולה היא נקודה זעירה הממוקמת ברשתית, והיא החלק בעין שאחראי על חדות ראייה, ראיית צבעים, זיהוי פרצופים ועוד. חלק מהאנשים עלולים שלא לשוב לראות באופן תקין לגמרי במידה והמקולה נפגעה והם פנו באיחור לקבלת טיפול רפואי.

עם זאת, אם המצב מטופל בזמן, לניתוח תיקון יש בדרך כלל אחוזי הצלחה גבוהים. בהתאם לחומרת הקרע, הרופא ימליץ איזו אפשרות טיפול עשויה להיות הטובה ביותר לפי סוג הקרע, חומרתו ומיקומו.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא רפואת עיניים

שאלות ותשובות בנושא

עד כמה המחלה נפוצה?

היפרדות רשתית מתרחשת אצל אחת ל-10,000 בני אדם. בחצי מהמקרים מדובר בהיפרדות רשתית ללא רקע ברור של טראומה או מחלה, וניתן לראות שכיחות גבוהה יותר של היפרדות רשתית באנשים עם מחלות עיניים, ניתוחי עיניים בעבר או קרובי משפחה שעברו היפרדות רשתית בעצמם.

האם יש ניתוח מועדף?

סוג הניתוח יקבע לפי שיקולים רפואיים והעדפת החולה. כך למשל ניתוח בשיטת פנאומטיק רטינופקסיה (Pneumatic retinopexy) משמש לתיקון של קרעים בחלק העליון של הרשתית, בעוד ניתוח חיגור מתאים יותר במצבים של מספר קרעים או היפרדות נרחבת יותר.

מהם אחוזי ההצלחה בניתוחים?

בשנים האחרונות הניתוחים הולכים והופכים יעילים יותר, וכיום אחוזי ההצלחה בחיבור הרשתית המופרדת עומדים על כ-85%.

האם יש תופעות לוואי לניתוחים?

לאחר הניתוחים עשויים להופיע כאבים בעין, תחושה של חול בעין, כפל ראייה ונפיחות.

האם יש הוראות מיוחדות לאחר הניתוח?

על מנת לוודא שהעין נרפאת לחלוטין לאחר הניתוח, יש להקפיד על הוראות הרופא. בניתוח חיגור, במידה ומוזרק גז לעין, יש לשמור על מנח ראש שנקבע על ידי המנתח כדי שהבועה לא תזוז ממקומה. בכל הניתוחים יש להקפיד על שימוש בטיפות עיניים שינתנו על ידי הרופא. יש להימנע מפעילות מאומצת כחודש לאחר הניתוח, כולל ספורט ועבודה פיזית.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il